החלטה בתיק ב"ל 21973-04-12

1.      לפנינו בקשה לסעד זמני - ליתן ביטוח בריאות למבקשות, דניא ילידת 1999, וניבין ילידת 1998. המבקשות הן שתי אחיות שהגישו הבקשה באמצעות אביהן. המבקשות צירפו מכתבי רופאים מהם עולה כי הן סובלות ממחלות לב וכלי דם ונזקקות לצנתורים ולטיפול ומעקב רפואי שוטף.

2.      הנתבע התנגד לבקשה וטען כי מדובר בצו עשה וכי אין מדובר בנסיבות המצדיקות מתן סעד זמני.

3.      בתיק התקיים דיון מוקדם ודיון בבקשה והוא הועבר לשופטת בר"ג-הירשברג לשמיעת הוכחות.

הכרעה

4.      נקדים ונאמר כי לאחר עיון בטענות הצדדים בעל פה בדיון מיום 14.5.12 ובכתב, וכן במסמכים שהובאו בפנינו - אנו סבורים כי דין הבקשה להידחות.

5.      המחלוקת העיקרית הינה תושבות המבקשות ומשפחתן. המבקשות מתגוררות מחודש 1/04 בדירה בבנין ג'עברי בקלנדיה. לטענת המל"ל ובהתאם לחוות דעת המודד המחוזי, רובו המוחלט של הבניין מחוץ לתחום וחלקו הקטן בתחום. לטענת המבקשות, הדירה בה הן מתגוררות בבנין היא דירה הפונה לכביש ירושלים והיא החלק הקטן בבניין שחלקו נמצא בתוך תחומו של העיר ירושלים.

ככלל שאלת תושבות אינה ראויה להתברר במסגרת סעד זמני, מדובר בשאלה עובדתית שדורשת בירור עובדתי ארוך וממצה והמסגרת של סעד זמני אינה מתאימה לה. כאמור, התיק כבר הועבר לשופטת בר"ג-הירשברג לשמיעת הוכחות בתיק.

במקרה זה הביא הנתבע ראשית ראיה לכך שהתובעים מתגוררים מחוץ לתחום, בדמות חוות דעתו של המודד המחוזי לפיה רובו של הבניין מחוץ לתחום. בהתאם לחוות הדעת, מדובר ב-3.97 מ"ר שהינם בתחום, ו-83.94 מ"ר מחוץ לתחום. דהיינו רובו המוחלט של הבניין ואף דירת התובעות, הם מחוץ לתחום. החלק שבתוך התחום גודלו אף פחות משליש גודלו של חדר קטן.

המבקשות לא הביאו תימוכין לטענתן כי הדירה בה הן מתגוררות מצויה בתחום השיפוט, ביחס לגודלה ולחלקו של הנכס שבתחום. בשים לב לחלק שבתוך התחום הרי ברור כי מדובר בחלק שאינו מהווה אף שליש גודלו של  חדר  קטן וממילא רוב הדירה ודאי אינה בתחום. בנסיבות אלו נראה כי אין מקום להיעתר למתן הסעד הזמני המבוקש.

6.      לטענת אבי המבקשות לא נעשה לו שימוע כדין בטרם שלילת התושבות. מנגד, לטענת המל"ל נשלחו לאבי המבקשות שני מכתבי שימוע, מיום 9.11.11 ומיום 12.2.2012. בנסיבות אלו נראה, לפחות לכאורה, כי הודע לאבי המבקשות על הכוונה לשלול התושבות קודם למתן ההחלטה, ונעשה לו שימוע כדין.

7.      לא שוכנענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשות. ניתן לרכוש שירותים רפואיים בכסף ואם תתקבל התביעה הרי שאלה יוחזרו בהתאם לס' 3א(ה) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

לטענת המבקשות, מצבו הכלכלי של אביהן הינו בכי רע. הוא משתכר 4,000 - 5,000 ש"ח לחודש, אשתו אינה עובדת ולהם חמישה ילדים קטינים. כתב הערבות שהביאו המבקשות הוא של אחי האב, המשתכר 3,000 ש"ח לחודש. אבי המבקשות טען כי אין ביכולתו להביא ערבות בנקאית כפי שביקש הנתבע בשל מצבו הכלכלי. אדרבה, נימוק זה של המצב הכלכלי הירוד תומך בטענת הנתבע כי קיים סיכוי נמוך שהמבקשות תוכלנה להשיב את עלויות הטיפול הרפואי הממומן מהקופה הציבורית, לו ייקבע כי אינן תושבות. גם כתב הערבות שהומצא אין בו די, לנוכח משכורתו הנמוכה של הערב. נראה כי אף מטעם זה אין מקום לקבל הבקשה.

סוף דבר

8.      הבקשה נדחית.

9.      אין צו להוצאות.

10.  ההליכים בתיק יימשכו כסדרם.

ניתנה היום,  ח' תמוז תשע"ב, 28 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: